מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית עם פנוטיפ פרוגרסיבי (PF-ILD: Progressive fibrosing interstitial lung disease) מאופיינת על ידי התקדמות קלינית מהירה לכשל נשימתי. בעוד שפיברוזיס ריאתי אידיופתי מהווה את הארכיטיפ של PF-ILD, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה למחלת חיבור (CTD-ILD: connective tissue disease associated interstitial lung disease) עשויה להתבטא גם כן כ-PF-ILD. עד כה, מחקרים מעטים בלבד תיארו את הערך של טומוגרפיה ממוחשבת סדרתית (Serial CT) בניבוי התקדמות הקלינית של ILD.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Clinical Imaging', החוקרים בדקו מהם המשתנים הקליניים וההדמיתיים, אשר מנבאים בצורה הטובה ביותר את הסיכון לתמותה, דרישת החמצן, אשפוזים בבתי חולים והשתלת ריאות בחולי CTD- ILD. בפרט, החוקרים התמקדו במשתני CT סדרתיים ובחקירת משתנה חדש, זווית הסמפון הקדמי של האונה התחתונה בריאה הימנית (RLL-ABA: right lower lobe anterior bronchial angle).
לצורך כך, נערך מחקר רטרוספקטיבי חד-מרכזי על 84 חולים עם היסטוריה של CTD-ILD. אנליזת שרידות של קוקס שימשה את החוקרים על מנת לנבא, תמותה מכל סיבה ותוצאים שליליים מרוכבים (CNO: composite negative outcomes): דרישת חמצן חדשה, אשפוז על רקע נשימתי, השתלת ריאות ותמותה.
מתוצאות המחקר עולה כי ב-CT סדרתי, שינוי בגודל העורק הריאתי (PA) וה-RLL-ABA הצליחו לנבא תמותה ו-CNO, ושינוי בפיברוזיס ניבא תמותה בלבד. בהדמיית CT בודדת נמצא כי היקף הפיברוזיס, גודל ה-PA והיחס בין ה-PA לאבי העורקים היו גורמים מנבאים לתמותה ול-CNO. מבין המשתנים הקליניים, דרישת חמצן, ה-forced vital capacity (FVC), שינוי ב-FVC, והחמרה בקוצר הנשימה היו גורמים מנבאים לתמותה ול-CNO. יכולת הדיפוזיה לפחמן חד-חמצני (diffusing capacity for carbon monoxide) הייתה גורם מנבא לתמותה בלבד.
לסיכום, בנוסף למשתנים קליניים ושל CT בודד, מדידות CT סדרתיות כגון שינוי בהיקף הפיברוזיס, גודל ה-PA, יחס ה-PA לאבי העורקים וכן ה-RLL-ABA נמצאו כגורמים מנבאים לתמותה ול-CNO.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
