נינטדניב אושרה לטיפול ב-IPFי(idiopathic pulmonary fibrosis) בשנת 2014 על ידי ה-FDA על בסיס מחקרים שהדגימו כי התרופה מאיטה את מהלך המחלה. עם זאת, ישנו מיעוט נתונים בנוגע להשפעה ארוכת הטווח של נינטדניב על שרידות כוללת בקבוצות גדולות של חולי IPF. במחקרי עולם אמיתי במחקר שממצאיו התפרסמו לאחרונה בכנס האיגוד האירופי לרפואת ריאות חוקרים בחנו את היעילות של נינטדניב בעוקבה גדולה של חולי IPF בעולם האמיתי.
במחקר השתתפו 869 חולים שקיבלו נינטדניב ו-691 חולים ששימשו כמקרי ביקורת ולא קיבלו טיפול אנטי-פיברוטי. החולים היו חלק מרשם ה-EMPIRE שמשתתפיו גויסו בשנים 2015-2020. החוקרים השוו שיעורי שרידות כוללת ובנוסף, חילקו את החולים לפי חומרת המחלה בתחילת המחקר: מחלה קלה הוגדרה כ-FVC הגבוה מ-80%, מחלה בינונית כ-FVCי50-80% ומחלה קשה הוגדרה כ-FVC הנמוך מ-50%.
המשתתפים בקבוצת הנינטדניב היו עם BMI גבוה יותר בתחילת המחקר והתייצגו בשיעור גבוה יותר עם תבנית usual interstitial pneumonia (UIP) בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת. בנוסף, המטופלים בקבוצת הנינטדניב היו עם משך תסמינים ארוך יותר, FVC נמוך יותר, גיל צעיר יותר ופחות משתתפים בקבוצה זו היו מעשנים לעומת קבוצת הביקורת.
תוצאות המחקר הדגימו כי התוצאים בקבוצת הנינטדניב היו טובים מאשר בקבוצת הביקורת עם משך שרידות כוללת חציוני של 66.1 חודשים לעומת 34.7 חודשים בלבד. הסיכון לתמותה היה נמוך ב-60% בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת (יחס סיכונים, 0.4; p<0.001). בנוסף, קצב הידרדרות ה-FVC היה נמוך בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת עם ירידה שנתית של 0.053 ליטר לשנה לעומת 0.122 (p=0.001). למרות ששיעורי השרידות הכוללת היו גבוהים יותר בחולים אשר התחילו את המחקר עם FVC גבוה יותר, היתרון של נינטדניב לעומת העדר טיפול אנטי-פיברוטי בהיבט שרידות כוללת נשמר בכל שלושת תת-הקבוצות שנבדקו (שרידות כוללת לא הושגה לעומת 62.2 חודשים בחולים הקלים, 62.6 לעומת 23.5 חודשים בחולים בינוניים ו-37.2 לעומת 12 חודשים בחולים קשים).
ממצאי המחקר מדגימים כי בתנאי עולם אמיתי, נינטדניב מאריכה שרידות באופן מובהק בחולים עם רמות חומרה שונות של IPF לעומת היעדר טיפול אנטי-פיברוטי וזאת למרות שקבוצת החולים שלא קיבלו טיפול הייתה קלה יותר.
מקור:
למידע נוסף על פיברוזיס ריאתי לחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
