מחקרים

טיפול אימונומודולטורי אינו פוגם ביעילותה של נינטדניב לפיברוזיס ריאתי

נינטדניב מובילה לשיפור בתפקוד הריאתי בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית ופנוטיפ פרוגרסיבי, השפעה אשר אינה פחתה גם כאשר ניתן במקביל טיפול אימונומודולטורי

מחלת ריאות, מחלה בדרכי האוויר (צילום: אילוסטרציה)

בניסוי INBUILD אשר נערך על חולים עם מחלות ריאות אינטרסטיציאליות כרוניות (ILDs) ופנוטיפ פרוגרסיבי, הטיפול עם נינטדניב הוביל להפחתה בקצב התקדמות המחלה, כאשר תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפול היו סבירות במרבית המטופלים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Respiratory research journal', החוקרים בדקו את ההשפעה הפוטנציאלית של טיפולים אימונומודולטורים על היעילות והבטיחות של נינטדניב בחולי ILD.

לצורך המחקר נאספו חולים עם ILD פיברוטית שאינה אידיופתית אשר חוו התקדמות במחלתם במהלך 24 החודשים קודם לכן, על אף שקיבלו טיפול. משתתפי המחקר הוקצו באקראי לקבלת נינטדניב או אינבו, וטיפולים אימונומודולטורים מסוימים הוגבלו במהלך 6 החודשים הראשונים. החוקרים ערכו אנליזת פוסט-הוק על שיעור הירידה ב- forced vital capacityי(FVC) לאורך 52 שבועות בתתי-קבוצות לפי שימוש בסטרואידים בעת תחילת המחקר ובאנליזות ללא נבדקים או מדידות FVC שנעשו לאחר התחלה של טיפולים אימונומודולטורים או אנטי-פיברוטיים ששימושם הוגבל.

במסגרת המחקר השתתפו 663 נבדקים בסך הכל, כאשר 361 (54.4%) מתוכם נטלו סטרואידים בעת תחילת המחקר (353 במינון של ≤ 20 מיליגרם ליום). בקבוצת האינבו נמצא כי שיעור הירידה המתוקנן ב-FVC (מיליליטר/שנה) למשך 52 שבועות היה גדול יותר מבחינה מספרית בנבדקים אשר נטלו סטרואידים בעת תחילת המחקר לעומת באלו אשר לא נטלו טיפול זה (206.4- [שגיאת תקן 20.2] לעומת 165.8- [21.9]). ההבדל בין קבוצות הנינטדניב והאינבו היה 133.3 (רווח בר-סמך של 95% 76.6, 190.0) מיליליטר לשנה בנבדקים שנטלו סטרואידים בתחילת המחקר ו-76.1 (15.0, 137.2) מיליליטר לשנה בנבדקים שלא נטלו סטרואידים (interaction P = 0.18). ההשפעה של הטיפול עם נינטדניב על הפחתת שיעור הירידה ב-FVC באנליזות ללא נבדקים וללא מדידות שנעשו לאחר התחלה של טיפולים אימונומודולטורים או אנטי-פיברוטיים שהוגבלו הייתה דומה לאנליזה הראשונית. פרופיל האירועים החריגים של נינטדניב היה דומה בין הנבדקים, אלו אשר בתחילת המחקר או במהלכו השתמשו בטיפולים שנאסרו או הוגבלו, ואלו אשר לא עשו כן.

לסיכום, בחולים עם ILD פיברוטית פרוגרסיבית, ההשפעת הטיפול עם נינטדניב על הפחתת הירידה ב-FVC לא הושפעה בעקבות שימוש בטיפולים אימונומודולטורים. החוקרים מוסיפים כי ניתן להשתמש בנינטדניב בשילוב עם טיפולים אימונומודולטורים בחולי ILD פיברוטית פרוגרסיבית.

מקור:

Cottin, V., Richeldi, L., Rosas, I. et al. Nintedanib and immunomodulatory therapies in progressive fibrosing interstitial lung diseases. Respir Res 22, 84 (2021). https://doi.org/10.1186/s12931-021-01668-1

למידע נוסף על פיברוזיס ריאתי לחצו כאן

נושאים קשורים:  מחקרים,  נינטדיניב,  מחלת ריאות אינטרסטיציאלית,  תפקודי ריאות,  פיברוזיס ריאתי