דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) והיפוקסמיה לילית (NH) שכיחים בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית (F-ILD), אך הקשר שלהם עם תוצאי המחלה עדיין אינו ברור. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'CHEST' מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין NH ו- OSA לבין התוצאים הקליניים בחולים עם F-ILD.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה תצפיתי פרוספקטיבי על חולי F-ILD ללא היפוקסמיה במהלך שעות היום. הנבדקים עברו מבדק שינה ביתי בתחילת המחקר והיו במעקב במשך שנה אחת לכל הפחות, או עד לפטירתם. NH הוגדרה כ-SpO2 < 90% למשך כ-≥ 10% מזמן השינה. OSA הוגדר כאינדקס אפניאה-היפופניאה של ≥ 15/שעה.
במסגרת המחקר נאספו בסך הכל 102 מטופלים (גברים 74.5%; גיל 73.0 ± 8.7 שנים; FVC 2.74 ± 0.78 ליטר; 91.1% פיברוזיס ריאתי אידיופתי), כאשר 20 מתוכם (19.6%) הראו NH ממושכת, ו-32 (31.4%) נמצאו עם OSA. לא נצפו הבדלים מובהקים בין חולים עם וללא NH או OSA בבסיס המחקר.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהיפוקסמיה לילית נקשרה עם ירידה מהירה יותר באיכות החיים, כפי שנמדדה בשאלון King's Brief Interstitial Lung Disease (שינוי -11.3 ± 5.3 נקודות בקבוצת ה-NH לעומת -6.7 ± 6.5 בחולים ללא NH,יp=0.005). כמו כן, NH נקשרה עם שיעור גבוה יותר של תמותה מכל סיבה לאחר שנה (יחס הסיכונים 8.21; רווח בר-סמך של 95% 2.40-28.1, p<0.001). לא נצפה הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות מבחינת השינוי השנתי במדדי תפקודי הריאות.
לסיכום, היפוקסמיה לילית ממושכת בחולי F-ILD נקשרה עם פגיעה באיכות החיים הקשורה למחלה וכן עם עלייה בשיעורי התמותה. OSA לא נקשר עם פגיעות דומות בחולים אלו.
מקור: