תכשירים אנטי-פיברוטיים (AFA: Antifibrotic agents) מהווים את הטיפול המקובל כיום בפיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF: Idiopathic Pulmonary Fibrosis). עם זאת, עלו חששות בכל הנוגע לבטיחותם של הטיפולים הללו אלו בחולים העוברים השתלת ריאה (LTx: lung transplantation).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Respirology', מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם קבלת טיפול עם AFAs בתקופה הסב-ניתוחית (peri-operative) עלול להוביל לעלייה בשיעור ההפרעות באנסטומוזות הסימפונות וסיבוכי הדמם, או לעיכוב בתהליך החלמת העור.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, תצפיתי, ורטרוספקטיבי בצרפת על חולי IPF שעברו LTx בין 2011 ל-2018. במסגרת מחקרם החוקרים השוו את היארעות הסיבוכים הבתר-ניתוחיים ואת שרידות החולים לפי החשיפה ל-AFA.
מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך 205 חולי IPF שעברו LTx במהלך תקופת המחקר, 58 (28%) טופלו עם AFAs במהלך 4 השבועות לפני ה- LTx (קבוצת AFA): 37 (18.0%) טופלו עם פירפנידון ו-21 (10.2%) טופלו עם נינטדניב. תקופת הזמן החציונית של הטיפול עם AFA לפני ה-LTx עמד על 13.8 (5.6-24) חודשים.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי קבוצות ה-AFA והביקורת לא היו שונות זו מזו באופן מובהק מבחינת שיעור הסיבוכים בדרכי הנשימה, הדמם, או בתהליך ריפוי העור (p = 0.91, p = 0.12, ו- p = 0.70, בהתאמה). כמו כן, נמצא כי בקבוצת ה-AFA הייתה שכיחות נמוכה יותר של חוסר תפקוד ראשוני של השתל (Primary graft dysfunction), בהשוואה לקבוצת הביקורת (26% לעומת 43%, p=0.02), וכי שיעור התמותה ל-90 יום היה נמוך יותר (7% לעומת 18%, p=0.046).
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שהטיפול עם AFA לא הוביל לעלייה בשיעור הסיבוכים הבתר-ניתוחיים בדרכי הנשימה, סיבוכי דמם, או סיבוכים הקשורים לפצע בחולים LTx. בנוסף, יתכן והטיפול נקשר עם שיעור נמוך יותר של חוסר תפקוד ראשוני של השתל ותמותה ל- 90 יום.
מקור:
למידע נוסף על פיברוזיס ריאתי לחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
